ביום שישי 25.12.12 פתיחה של תערוכה קבוצתית בה אני משתתפת

הפוך על הפוך.......The opposite side



הצד האחורי של השטיח המרוקאי בחדר שינה

קצת אחרי שהתחלתי לעבוד ב-טכניקת הקולאז' הרגשתי צורך לשלב טכניקה נוספת. על פניו ללא סיבה מיוחדת*, רציתי לתפור או לרקום על נייר העיתון. 

נייר העיתון מאוד "סלחן" בכל מה שקשור לדבקים . זהו כמובן ניגוד מוחלט לדיוק הנדרש כשרוקמים עליו. עבודה סיזיפית, אך באופן מפתיע משמשת לי כמעין "ריפי בעיסוק". בעבודות הראשונות העיתון נקרע תכופות ונדרשו תיקונים בצורת "פלסטרים" מנייר בצידו האחורי בכדי לאחות את הקרעים. בהמשך פיתחתי לעצמי "שיטות" שאיפשרו לי להמנע מקריעת הנייר.

המינוח "ריקמה" הוא קצת בעייתי לגבי עבודתי, שכן בדרך כלל עולה דימוי של בד רקום בצפיפות: שורות שורות של שזירת חוטים מיומנת. 

בתחילה עוד ניסיתי לרקום "כמו בספרים" או הז'ורנאלים או....

 

פרט מתוך העבודה "סימון" .שילוב של קולאז', צבע וחוט ריקמה בגוון מוזהב

אך עם הזמן התחלתי לאהוב את המקריות של שזירת חוטי הריקמה בצד האחורי של העבודות. הצד האחורי ,תפש את תשומת ליבי לא פחות מהצד הקידמי . קצת כמו בד שצידו השמאלי/אחורי יפה אולי אף  יותר מהקידמי. עבדתי על קולאז', רקמתי והתלבטתי איזה צד להציג. הצד שהתכוונתי לעבוד עליו מלכתחליה או הצד שבו יד המקרה יצרה שילוב מעניין אסטטית ותכנית, לא פחות מהצד השני.

 

פרט מתוך הצד האחורי של העבודה "סימון"

בסופו של דבר החלטתי שאני עדיין לא מוכנה לוותר על ההתכוונות הראשונית ובחרתי בצד הקידמי.

במקביל התחלתי לרקום רקמות "הפוך על הפוך", דהיינו ליצור תחושה של מקריות ו"בלגאן" של חוטים כפי שהם נוצרים בדרך כלל, באופן טבעי בצד האחורי .זאת היתה התנסות מעניינת ומשחררת במובן מסוים, מאחר והתנודה בין המקריות וההתכוונות של העברת המחט מצד אחד של הנייר למשנהו, אפשרה לי לבטא את עצמי בצורה חדשה. תכים סדרתיים ומדוייקים, תכים משוחררים, תכים "מסופרים"...המחט שחוט הריקמה מושחל בה הפכה למעין מכחול אקספרסיבי  שהסב לי הנאה רבה, למרות הסזיפיות של הפיכת הנייר עשרות פעמים מצד לצד כדי לתור אחר החור שבו אני רוצה להשחיל את המחט.

       פרט מתוך העבודה "הצבי ישראל"-עבודה עם חוטי ריקמה. אני משאירה את "שארית" החוטים בצד הקידמי

"me as a deer" פרט מתוך העבודה

 

     * לפני כמה חודשים שמעתי ראיון ברדיו עם דוד שלי –משה בן-זאב 

   (וולפנזון).

בין יתר הנושאים הופתעתי לשמוע כמה זמן הקדיש ל "נשים" במשפחה.

חלק מהסיפורים כבר שמעתי וחלקם היו לי חדשים.                    

היה מעניין לשמוע את סיפוריו על הנשים במשפחה. הוא תאר אותן כנשים עצמאיות ויצירתיות שפרנסו,יזמו ודאגו למשפחתן בימים קשים בירושלים. הסבתא רבא שלי-ציפורה הקימה את בית החרושת הראשון לנקניקים בעיר העתיקה בירושלים-לימים בית החרושת נקרא "נקניק ירושלים". סבתא רבא דבורה עסקה בגבנות, וסבתי רבקה היתה תופרת למחיית המשפחה וציירה את הדגמים שאותן תפרה. היא היוותה השראה לדודתי מיקי (מרים) שפירא שלמדה ב"בצלאל" והקימה בשנת 1992 פרוייקט נפלא בשם "אלמז"-פרוייקט שאפשר לנשים וגברים בקהילה האתיופית לעסוק במלאכה שבה התמחו שנים רבות-רקמה.

התברר לי שנשים רבות במשפחה יוצרות במדיות שונות והרצון לשלב בעבודות טכניקה נוספת ובמיוחד- ריקמה היה ברור לי,כאילו בתת מודע העיסוק בנושא הנשי בכלל ובריקמה בפרט נעשה כמחווה לנשות המשפחה . אני מודה שמחווה זו משמחת אותי מאוד!

*

ובהזדמנות זו אינני יכולה שלא להזכיר את אחותי גלית בודין ציירת ומאיירת מוכשרת ויצירתית.http://www.etsy.com/listing/97668427/

רגע לפני....התערוכה בירושלים... ושבוע וקצת לפני התערוכה בהאנגר לאמנות עכשיות

עוד יומיים. פתיחת התערוכה בתיאטרון ירושלים-גלריה שופן.

 כמעט הכל מוכן.

השכבתי את העבודות לישון בחדר שלי. מקבץ עבודות מסודרות ליד המיטה .

אספתי היום 3 עבודות אחרונות ומשם נסעתי לכפר ויתקין לפגוש את האוצרת אסנת ישראלי.

שם אני משתתפת בתערוכה קבוצתית ב "האנגר לאמנות עכשוית".

תערוכה שתפתח ביום שישי הבא ה-25.5.12. בין השעות 12.00-14.00

עד השבוע פעלתי במצב אוטומט.

איזה עבודות צריך לסיים. האם יש מספיק עבודות?

איפה למסגר ? איפה להדפיס? מה לכתוב?

שאלות של יום יום....

השבוע אני מתחילה אפילו להנות מהתערוכות הקרבות.

טוב... נתראה.

התערוכה שלי בתיאטרון ירושלים .My exhibition in the "Jerusalem Theatre"

It's 00.20 and I'm working on my C.V. + the list of names for my work. I think I'll call it a day...or not...

Suddenly I realise my exhibition is due in a week and I haven't sent even one invitation.... Lucky it's exhibited at the same time as the "Israel Festival " so it may be exposed to a larger audience....

I Like giving my work names. Most of the time it completes the ideas that aren't always obvious in my art work: "Clear blue sky"..."James bond Is alive and well"....well I'm not really sure it allows the audience to fully understand my own associations but still I have fun naming my work.

 I just like "words". I like to analyse their meaning. I often search for the meaning of a certain word I just "encountered" and since I speak several languages I try my luck in understanding the meaning of it ,by various associative techniques. At times I'm lucky and I "pull"  the right meaning and at others I realise my associations swept me into an imaginary world of  meanings...

Well...were was I?

"Out of Context"? Is it a coincidence I chose it as the name of my exhibition?

context [ˈkɒntɛkst]

1. the parts of a piece of writing, speech, etc., that precede and follow a word or passage and contribute to its full 

2. the conditions and circumstances that are relevant to an event, fact, etc.

[from Latin contextus a putting together, from contexereto interweave, from com- together + texere to weave, braid]

Collins English Dictionary – Complete and Unabridged © HarperCollins Publishers 1991, 1994, 1998, 2000, 2003

meaning it is unfair to quote out of context

I really like this explanation for the word "context". The fact that "texere" means "to weave" in Latin is exactly what I do in my work. I take all the images and words that I cut out of their primary context (images in newspapers books catalogues...) and try to weave them into a coherent work.

Most of my childhood I sort of felt "Out of context". Not an unhappy "out of context" but still out.
Although my father was a Diplomat and we lived abroad, it was clear to me I was Israeli. Israeli in my roots, my state of mind, my way of percieving life. At home we spoke in Hebrew .We lived an Israeli-Jewish life as a family , whereas outdoors we spoke English, Italian, French. We read signs  in foreign languages and ate all sorts of strange food. 
We visited Museums, Churches, Lakes ...We  spent time with French or Italian speaking aquaintaces, and befriended children who stopped in front of a niche with a Madonna and crossed themselves, run away from the angry concierge that spotted us treding on the grass...
yes, "I feel out of context" is the right expression.
Or was I ever "In Context"??

"Dusty weather" "מזג אוויר מאובק"

Crazy weather!
Dusty yellowish skies...
And then, it Rained....
A rain of dust or ...
sand from the southern deserts of the Sahara.
Pathways, cars, plants, and a white clean table.
All brown.

מזג האוויר בהחלט משוגע

שמיים צהובים ומאובקים

ואז ...גשם

גשם מאובק

גשם שלרגע הביא עימו גרגרים  וריחות

ממדבריות רחוקות

שבילים, מכוניות ושולחן לבן שזה עתה נוקה

הכל הפך חום